לפני מספר חודשים, חברת תובנה הנדסה דיגיטלית, מרכז המערכות של אוטודסק העולמית לתחום האדריכלות והנדסת הבניה  [Autodesk Systems Centers]  נטלה על עצמה את השיווק וההטמעה  של תכנת Autodesk Revit בשוק המקומי. להלן מספר מילים אודות תכנון אדריכלי והפתרונות החדשניים המוצעים על ידינו לציבור המתכננים בישראל.

אדריכל פיל ברנשטיין סגן נשיא חטיבת פתרונות בניה, אוטודסק - "האמת חייבת להיאמר: לא הרבה השתנה בפרקטיקה הבסיסית של תכנון אדריכלי ובנייה, מאז ימי הפרעונים. התפיסה לפיה רעיונות תכנוניים ועיצוביים מועברים באמצעות שרטוטים דו ממדיים תקף היום בדיוק כמו בימי מתכנני הפירמידות.

לאורך כל ההיסטוריה של האדריכלות, עבדו אנשים עם שרטוטים והמחשות, שנועדו להסביר לכל מי שמתעניין  כיצד יראה הבניין ברגע שיושלם. ממלאי פונקציות שונות בבניין, נטל כל אחד לידיו את השרטוט – ו"גזר" ממנו את חלקו בפרוייקט.

אולם לא כל ההיסטוריה הייתה חד-גונית ומשעממת. מפעם לפעם ראינו התפרצויות של רעיונות מהפכניים, שהתביעו את חותמם באופן מעורר התפעלות. קחו למשל את פיליפו ברונלסקי מי שעיצב ובנה את כיפת  הקתדרלה של סנטה מריה דל פיורי בפירנצה. ברונלסקי – בונה שעונים שהפך למעצב ואדריכל – נבחר בשנת 1420 לבנות את הכיפה של הקתדרלה המפורסמת, ללא עזרת הפיגומים והתומכות הפנימיות המסורתיים.

ברונלסקי, אמן רנסנס אמיתי, היה נוכח בכל שלבי הבנייה ויש אומרים שהוא לא רק התייצב במקום בו סיתתו את אבני הענק ששימשו לבניית הכיפה, אלא אף תכנן ובנה את הסירות שהשיטו אותן מחופים רחוקים – אל הקתדרלה בפירנצה.

למרות שבאמירה ראשונה זה נשמע אבסורדי, הרי שבדיקה רצינית תאשר שחייו של האדריכל באותם ימים, היו קלים לאין שיעור מחייו של אדריכל בימינו. בעוד שבמהלך ההיסטוריה עבדו אדריכלים בצמוד לעובדים האחרים ולפרוייקט, והסבירו אישית לכל אחד מהעושים במלאכה את רזי השרטוט – שיטת העבודה היום היא הרבה יותר מורכבת.

מחקרים העלו כי 30% מהזמן המושקע בבנייה, נובע מטעויות הקשורות בפגמים בשרטוטים ובעיקר בתקלות ואי הבנות שקורות במהלך הפקתם. בין הגורמים הקשורים בפרוייקט עוברים שרטוטים רבים שאינם שלמים, אינם תואמים, או חסרים אינפורמציה קריטית. מתברר שאפילו מסמכים הנעשים בצורה מושלמת, מעלים לא אחת בקשות להבהרות נוספות מצד המהנדסים בשטח.  ומהו הפתרון? הפתרון הוא "מודל מידע הבנייה" – Building Information Model à BIM

אנו ניצבים היום בפרשת דרכים בתחום האדריכלות, שניתן יהיה בהחלט לצרף אותה לרשימת ציוני הדרך המהפכניים ברמה שרשם ברונלסקי. זאת משום שעתה מאפשרת לנו הטכנולוגיה המודרנית לבנות מודל יציב של פרוייקט, שמכיל את המידע החיוני לכל אורך חיי הבניין: החל מהקונספט הבסיסי, דרך פרטי העיצוב, המבנה, התפעול, האחזקה ואפילו… הפרישה לגמלאות.

המודל מכיל הן גיאומטריה תלת-ממדית והן את נתוני תכולת הבניין. כלים אלה, שיודעים לטפל במרכיבים האלמנטריים של הבניין והיחסים ביניהם – כמו חיבורי הדלתות, הקירות, החלונות, והגגות – והן לתאר את התכנון בשרטוטים מתואמים ומשולבים, יחוללו מהפכה באופן שבו אדריכלים יגדירו ויעבירו את פרי עבודתם לעמיתיהם.

מדובר בדרך מהפכנית להפצה של מאגר האינפורמציה הדיגיטלית – שהוא בסיס הנתונים של הבניין – בין כל צוות הפרוייקט. דרך שתקטין את בזבוז הזמן בשל תקלות ואי-התאמות בשרטוטים, באופן דרמטי וכן את השימוש בשיטות ישנות שהפכו לפיגומי-התמיכה המסורתיים של המקצוע. הנכונות שלנו לאמץ את הקונספציות החדשות הללו, היא שתקבע את הרישום שנותיר על ההיסטוריה המודרנית של האדריכלות.

25 באוגוסט, 2004